עטיפת מהדורת הקריטריון האמריקאית | |
סוגה | דרמה |
---|---|
יוצרים | אינגמר ברגמן |
כותבים | אינגמר ברגמן |
בימוי | אינגמר ברגמן |
שחקנים |
ליב אולמן ארלנד יוספסון ביבי אנדרסון |
ארץ מקור | שוודיה |
שפות | שוודית |
מספר פרקים | 6 |
הפקה | |
מפיק | לארס אוו-קאלברג |
הפצה |
Sveriges Radio (שידור מקורי) Cinema 5 Distribution (הפצה קולנועית) |
צלמים | סוון ניקוויסט |
אורך פרק |
281 דקות (שידור טלוויזיוני) 167 דקות (הפצה קולנועית) |
שידור | |
רשת שידור | SVT |
תקופת שידור מקורית | 11 באפריל – 16 במאי 1973 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
תמונות מחיי נישואין (בשוודית: Scener ur ett äktenskap) היא מיני-סדרת דרמה שוודית משנת 1973, שנכתבה ובוימה על ידי אינגמר ברגמן ובכיכובם של ליב אולמן וארלנד יוספסון (אנ'). עלילת המיני-סדרה בוחנת את התפרקות נישואיהם של מריאן, עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בגירושין, לבין יוהאן, פרופסור לפסיכולוגיה, ומשתרעת על פני עשור. תסריטו של ברגמן שאב השראה מחוויותיו שלו, כולל מערכת יחסיו עם אולמן. המיני-סדרה צולמה בתקציב זעום בסטוקהולם ובאי פורו (אנ') במהלך שנת 1972.
לאחר ששודרה בתחילה בטלוויזיה השוודית בשישה פרקים, המיני-סדרה זכתה לגרסה קולנועית וזכתה לביקורות חיוביות בשוודיה וברחבי עולם. המיני-סדרה הפכה אף לשנויה במחלוקת, לאחר שנטען שגרמה לעליית שיעורי הגירושין באירופה, ובפרט בשבדיה. הגרסה הקולנועית של הסדרה זכתה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.
המיני-סדרה וגרסתה הקולנועית השפיעו על יצירותיהם של יוצרי סרטים כמו וודי אלן וריצ'רד לינקלייטר; ובהמשך זכו אף לסרט המשך שהופץ בשנת 2003, לעיבודים בימתיים ולעיבוד אמריקאי באותו שם.
ששת פרקיה של המיני-סדרה שודרו בין התאריכים 11 באפריל ל-16 במאי 1973. כשכל פרק ארך בערך 50 דקות, זמן ריצתה של המיני-סדרה היה 282 דקות.
עם הפצתה הקולנועית, המיני-סדרה נערכה מחדש וסצנות נבחרות נלקחו מכל פרק ואוגדו לגרסה בת 168 דקות. שמות פרקי המיני-סדרה מופיעים בגרסה הקולנועית כשמותיו של חלקי הסרט.
ברגמן כתב את תסריטו למיני-סדרה במשך שלושה חודשים, תוך התבססות על חוויותיו האישיות, כולל מערכת יחסיו עם אולמן, נישואיו האומללים לקאבי לארטיי וגון הגברג, ונישואיהם של הוריו, קארין ואריק ברגמן. כילד, ברגמן היה עד לנישואיהם האלימים והמניפולטיביים של הוריו, דבר שהשפיע על כתיבת התסריט.
התקציב עבור צילומי המיני-סדרה היה כשליש מתקציבו של סרטו הקודם של ברגמן, "זעקות ולחישות", כאשר מחציתו כוסה על ידי הטלוויזיה השוודית ומחציתו על ידי חברות זרות. המיני-סדרה צולמה בסטוקהולם ובפארו בין יולי לאוקטובר 1972. הצלם סוון ניקוויסט עשה שימוש בצילומי תקריב והשתמש בסלילים קטנים. מאוחר יותר, הצטער ניקוויסט שלא עשה שוטי מעקב (אנ') נוספים כשנודע לו שהמיני-סדרה תזכה להפצה קולנועית. זמן הצילומים היה שבוע צילומים לפרק.
אולמן השוותה בין תפקידה במיני-סדרה לבין השתתפות בסרט תיעודי, ואמרה שהיא "חשה מאוד מחוברת לתפקיד." אולמן אמרה שהיא נהייתה מעורבת יותר בתנועה הפמיניסטית בזמן ההפקה. בשל נוחותם של אולמן וארלנד ג'וזפסון עם תפקידיהם, צוות ההפקה חסך זמן בכך שלא נאלצו לעשות חזרות על סצנות.
המיני-סדרה שודרה בשוודיה באמצעות רשת "SVT2" מ-11 באפריל 1973. סקרים הצביעו על כך שרוב הצופים היו נשים. גרסה קולנועית בת 169 דקות הוקרנה בשוודיה ב-28 באוקטובר 1974.
בארצות הברית, הופצה בבתי הקולנוע גרסה קולנועית של המיני-סדרה בת 167 דקות, כאשר סליל הסרט, שהיה בגודל 16 מ"מ שונה ל-35 מ"מ. הסרט הוקרן בניו יורק ב-21 בספטמבר 1974. המיני-סדרה המלאה שודרה מאוחר יותר בארצות הברית באמצעות רשת "PBS" במרץ ובאפריל 1977, ובשידורים חוזרים במהלך שנת 1979. בשנת 2004, יצאה מהדורת הקריטריון שכללה את המיני-סדרה ואת הגרסה הקולנועית על גבי שלושי דיסקים בפורמט DVD, עם ראיונות ועבודה עיונית מאת פיליפ לופאט.
בשנת 1981 עיבד ברגמן את הסדרה למחזה, בעת שעבד בתיאטרון הממלכתי של בוואריה במינכן (Residenztheater). ב-1986 עיבד ברגמן את המחזה מחדש, יחד עם השחקנית ששיחקה בהפקה המקורית ריטה רוסאק, כמחזה לשני שחקנים. מחזה זו הוצג ברחבי אירופה במשך שלוש שנים. ברגמן אישר לעלות את המחזה באנגלית רק עם בתנאי שריטה רוסאק תביים אותו. ב-1991 הוא עלה בעברית ב"צוותא", בתרגומו של גד קינר, ריטה רוסאק ביימה גם את הגרסה הזו, בכיכובם של סנדרה שדה ועודד תאומי.